#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם צוה""פ מועלת להתיר רחב מי', ויתר על כ' ?<p></p><p dir=""rtl"">ומה הדין אמלתרא בגבוה מכ', וברחב מי' ?</p>"	צוה&quot;פ לגירסא דידן במתני' מתרת רחב מי', ורב תני דאינה מתרת. ולגירסתנו נסתפקו אי מהניא ללמעלה מכ', ופשטו דמועלת.</p><p dir='rtl'>אמלתרא למעלה מכ' תניא לעיל דמהני. [ושם בגמ' אמרו דלא א&quot;ש עם תנא דיליף מהיכל]. והכא נסתפקו אי מהני לעניין רחב מי'.	<br/>עירובין דף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מהיכן רצה רב יוסף ללמוד דאין צוה""פ מתרת פרוץ מרובה בחצר (לדעת רב)? ומה הדחייה? <br>ומה הראייה מהברייתא והדחייה ?"	"רב יוסף אמר דלרב דל""מ ליתר מי' במבוי, ילפינן דה""נ ל""מ לפסול פרוץ מרובה דחצר, דמ""ש. <br>ודחינן דפסול יתר מי' חמור, דלר""מ לא הותר בפסי ביראות, משא""כ פרוץ מרובה שהותר שם לדברי הכל.<p dir=""rtl"">ומייתינן לסייע לרב יוסף מברייתא דדפנות שריבה בהם פתחים וחלונות מותר רק בעומד מרובה, ומשמע דצוה""פ דידהו ל""מ. ומשנינן בפתחי שימאי דל""ל צוה""פ.</p>"	<br/>עירובין דף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהם פתחי שימאי ?	י&quot;א שאין להם מזוזות [אבן נכנסת ואבן יוצאת].</p><p dir='rtl'>וי&quot;א שאין להם תקרה.	<br/>עירובין דף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	במה איירי מח' ריו&quot;ח ור&quot;ל אי צוה&quot;פ מתרת גם לשבת או רק לכלאיים ?</p><p dir='rtl'>ומה התי' לסתירה ממה דפליגי אי אינה מתרת אף לכלאיים, או דלכלאיים מתרת ?	לתחילת הגמ' איירי בצוה&quot;פ רגילה ביתר מי', וריו&quot;ח כרב דל&quot;מ להתיר בשבת, ור&quot;ל פליג. ולכו&quot;ע לכלאיים מהני. והמח' השנייה בצוה&quot;פ מן הצד, דלכו&quot;ע ל&quot;מ לשבת, ופליגי אי מהני לכלאיים.</p><p dir='rtl'>לדחיית הגמ' המח' הראשונה מן הצד, ופליגי אי מהני לשבת, ולכו&quot;ע מהני לכלאיים. והשנייה במן הצד יתר על י', דבזה לריו&quot;ח אף לכלאיים ל&quot;מ. ולר&quot;ל בשבת לכה&quot;פ ל&quot;מ.	<br/>עירובין דף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה המקור לחלק בצוה&quot;פ מן הצד בין יתר מי' לפחות ?	"מהא דר' יהושע שאל את ריו""ח בן נורי אם מותר בכלאיים ע""י צוה""פ, והתיר לו עד י'. ובסתם צוה""פ תנן דמהני גם יתר על י', ובע""כ מן הצד."	<br/>עירובין דף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אלו שני תנאים נאמרו גבי צוה&quot;פ להחשיבה כפתח ?	"א. שתהא ראוייה להחזיק דלת ואף של קשים.<p></p><p dir=""rtl"">ב. שיהיה היכר ציר, ואף אם אין ציר.</p>"	<br/>עירובין דף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם בצוה&quot;פ בעינן שתגע הקורה בקנים, ומהיכן הביאו ראייה ?	מח' ר&quot;נ ורב ששת. ולמסקנא הוכיחו דא&quot;צ ליגע ממה דגבי כיפה אמרו דאם יש בה י' ברוחב ד', לא אכפ&quot;ל בכיפה. ואף שאין הקורה נוגעת.	<br/>עירובין דף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	באיזה אופן כיפה חייבת במזוזה, ובאיזה אופן פטורה, ובאיזה אופן מחלוקת ?	אין ברגלה גובה ג' ברוחב ד', או אין בה גובה י' יחד עם הכיפה, פטורה.</p><p dir='rtl'>יש בה ד' בגובה י', חייבת.</p><p dir='rtl'>יש בה ד', ויש בה גובה י' רק יחד עם הפתח שבו אין ד', ויש כדי לחוק להשלים, מח' ר&quot;מ ורבנן אם חוקקים להשלים.	<br/>עירובין דף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו תיקונו של מבוי שאינו מפולש ?</p><p dir='rtl'>והאם יש להוכיח כמה מחיצות דאורייתא ?	"לב""ש לחי וקורה, לב""ה לחי או קורה.<p></p><p dir=""rtl"">לר""א ב' לחיים, וספק בגמ' אי בעינן גם קורה.</p><p dir=""rtl"">ס""ד להוכיח מב""ש דד' מחיצות דאורייתא ולב""ה ג', ודחינן די""ל דס""ל ב' וג', ורק מדרבנן בעינן טפי.</p>"	<br/>עירובין דף יא		
